ביום שישי הייתי עד לוויכוח ער ולוהט אודות העסקה הנרקמת לשחרור גלעד שליט. כיוון שאני מחשיב את עצמי כבר דעת ובעל הגיון בריא, וכיוון שהוויכוח התלהט עד מהרה, נמנעתי מלהביע את דעתי. מהבעת דעה זו אמנע גם כעת משני טעמים עיקריים (אם כי חדי האבחנה שביניכם יוכלו אולי להבחין בה). ראשית, דעתי אינה חשובה יותר מדעתו של כל פלוני שתפגשו ברחוב. שנית, אני חושב שדעתו של אדם בנושא נובעת בעיקר משיקולים ערכיים ולאו דווקא משיקולים רציונאליים, ועל כך אמר פרופסור ישעיהו ליבוביץ' שעל ערכים לא מתווכחים, על ערכים נלחמים.
מה שאני כן מתכוון לעשות כאן, זה לנסות ולהתחיל להניח את הבסיס לדיון הרציונלי אודות העסקה. את התמחור של כל אופציה, אני אשאיר לכם, אבל אני אנסה לסמן את המקומות שבהם עליכם למלא את התמחור שלכם. לשם הניתוח, אני אשתמש בעקרונות מתורת המשחקים
כפי שפירטתי אותם לפני זמן מה.
השלב הראשון בדרך לפתרון הוא להבין האם אנו עומדים בפני אירוע חד פעמי, או בפני אירוע חוזר. האם חטיפת גלעד שליט, והעסקה לשיחרורו היא ארוע יחיד מסוגו, או שמה הוא עוד פרק בסדרה של ארועים דומים. ההבנה הזו היא קריטית. בארוע חד פעמי, ההחלטה שלנו אמורה למקסם את הרווח מהארוע - עלינו לשקול את הרווח משחרור גלעד שליט אל מול הנזק שייגרם לנו משחרור הטרוריסטים ולהחליט, וזו אינה החלטה קלה כלל ועיקר, מה גובר על מה. בארוע שהינו חלק מסידרה של אירועים, נוספים שיקולים נוספים. בארועים חוזרים ניתן להעביר בהחלטה שלך איתות לצד השני לגבי ההחלטות הבאות שלך וכך להשפיע אולי על התנהגותו.
בפוסט זה, אתייחס למקרה של גלעד שליט כאל אירוע חד-פעמי. את ההתייחסות לסדרה של אירועים אני דוחה לפוסט אחר (משיקולי אורך). באופן עקרוני, ניתן לחלק את השיקולים שיביאו אותנו לקבלת ההחלטה לשני סוגים: שיקולים חיצוניים - אלו הם הערכות מה יהיו התוצאות של ההחלטה שנקבל על הצד שמנגד ובעקבות כך מה מידת הנזק או התועלת שהצד השני יגרום לנו. שיקולים פנימיים - מה הנזק או התועלת שכל החלטה תגרום לחברה בישראל.
השיקולים החיצוניים שעלינו להביא בחשבון, כוללים את הערכת הפגועים לכוחותינו ולאזרחי ישראל כתוצאה משחרור מאות טרוריסטים. לפי סטטיסטיקה ששמעתי, המחבלים ששוחררו בעסקת אלחנן טננבוים, אחראים מאז שחרורם למותם של 34 אזרחים ישראלים. כמובן שהערכות אלו אמורות להסתמך גם על מקום חייהם החדש של הטרוריסטים. מחבל ששוחרר לעזה נחשב פחות מסוכן ממחבל שישוחרר לגדה, ומחבל שישוחרר לאוסטרליה הוא עוד פחות מסוכן. כמו כן, יש לנסות להעריך כיצד נתפסת העסקה ברחוב הפלסטיני וכיצד היא תשפיע על מעמד החמאס.
מבחינה פנימית, ישנם שני שיקולים עיקריים: ההשפעה של ביצוע/דחיית העסקה על חוסנה של החברה בישראל - דחיית העסקה עלולה לגרום לירידה דרמטית במוטיבציה של המתגייסים החדשים לשרת בצבא, כיוון שאם המדינה אינה מחוייבת לשחרר את שבוייה, מדוע על החיילים לסכן את עצמם. כמו כן, יש לשקול את השפעת ההחלטה על לכידות החברה בישראל.
לאחר שסקרתי את השיקולים העיקריים בהם יש להתחשב, אם ברצוננו לקבל החלטה מושכלת, אעיר שתי הערות: ראשית, כאשר חושבים על העסקה לשחרור גלעד שליט כעל חלק מסדרת ארועים, ניתוח השיקולים מסתבך, ואני ארחיב על כך בעתיד. שנית, עבור אנשים רבים, השיקול ה"מוסרי" לפיו חובת המדינה כלפי החייל השבוי גוברת על כל שיקול "תועלתני" כמו אלו שפירטתי. במקרה כזה, הוויכוח, כמו גם הדיון התוצאות הוא עקר. אישית, אני חושב שאין זה מוסרי שלא לדון בהשלכות העסקה, אבל כזה אני.
רשומות
