ראש ממשלת איטליה, סילביו ברלוסקוני, הותקף אתמול ע"י אדם במהלך עצרת תמיכה בעיר מילאנו. ראיתי את התמונות אתמול במהלך מהדורת החדשות. בדרך כלל, איני מחובבי ברלוסקוני (למרות שאני כן מחובבי קבוצת הכדורגל של מילאן). האיש הוא יותר מדי יהיר, יותר מדי עשיר ויותר מדי פשיסטי לטעמי, ובמדינה עם עבר כמו איטליה, זה לא שילוב מבורך למנהיג.
אבל אתמול בלילה, ראיתי את התמונות, וראיתי איש מבוגר - בגיל של אמא שלי, שמישהו נתן לו מכות עם פסל בפנים, ושבר לו שיניים, ופתח לו את השפה. וסילביו ברלוסקוני, ראש הממשלה הכל-יכול של איטליה נראה פתאום כמו איש מבוגר (הייתי אומר זקן, אבל זה לא מנומס), המום ועצוב. וכשהוא נראה כך, לא יכולתי שלא להרגיש חמלה אליו. התמונה שלו, מוכנס שותת דם אל תוך הרכב, הזכירה לי פתאום, שמאחורי כל התארים הגדולים שאנשים מתהדרים בהם, תמיד יש בן אדם, שאם יעליבו אותו הוא יעלב, ואם ירביצו לו הוא יעלב.
וזה נכון גם לגבינו. לא משנה אילו תארים ננכס לעצמנו ומאחורי אילו הגדרות אנחנו מסתתרים, בסופו של יום, אנחנו וזולתנו, כולנו בני אדם - פגיעים.
אבל אתמול בלילה, ראיתי את התמונות, וראיתי איש מבוגר - בגיל של אמא שלי, שמישהו נתן לו מכות עם פסל בפנים, ושבר לו שיניים, ופתח לו את השפה. וסילביו ברלוסקוני, ראש הממשלה הכל-יכול של איטליה נראה פתאום כמו איש מבוגר (הייתי אומר זקן, אבל זה לא מנומס), המום ועצוב. וכשהוא נראה כך, לא יכולתי שלא להרגיש חמלה אליו. התמונה שלו, מוכנס שותת דם אל תוך הרכב, הזכירה לי פתאום, שמאחורי כל התארים הגדולים שאנשים מתהדרים בהם, תמיד יש בן אדם, שאם יעליבו אותו הוא יעלב, ואם ירביצו לו הוא יעלב.
וזה נכון גם לגבינו. לא משנה אילו תארים ננכס לעצמנו ומאחורי אילו הגדרות אנחנו מסתתרים, בסופו של יום, אנחנו וזולתנו, כולנו בני אדם - פגיעים.
רשומות
באמת תהיתי ביני לביני אם הוא לא הזמין את המתקפה הזאת. הוא כ"כ יהיר, מושחת ומסובך בהאשמות, שהתמונות האלו עשו לו רק טוב...
השבמחק