יום שלישי, 8 בדצמבר 2009

עניין של אופי

בעבר רצתי עם שותף קבוע יחסית לאימונים, נקרא לו ג.. בתקופת החורף, תוך כדי ריצות רבות וארוכות יחד, דיברנו בין היתר על הקשיים שנקרים בפני הרץ ועל הדרך שבה הקשיים הנ"ל עוזרים לחשל את אופיו של הרץ. הרי ברור שהרבה יותר קל לרוץ בחברה מאשר לבד, ולרוץ לבד בגשם זו כבר מסכנות ממש.
כך, על פני ריצות רבות, פיתחנו לנו את סולם האופי לריצות. בסולם יש 6 מאפיינים שכל אחד מהם מוסיף דרגת קושי לריצה. אם נתקלת בריצה בכל ששת המאפיינים ולא חזרת הביתה עם הזנב מקופל בין הרגליים - הרי אתה מוכן לעמוד בכל אתגר. ככל שמספר המאפיינים בהם נתקלת רב יותר, הרי שהריצה קשה יותר, וכיוון שקשה באימונים - קל בקרב, אשריך.
ששת המאפיינים שאנו מצאנו הם:
  • חושך - תמיד יותר מבאס מאשר לרוץ באור יום
  • גשם - מבאס בעיקר עם יורד לפני שהתחלת לרוץ
  • רוח - ראה עין גדי בפברואר
  • עליות (או טמפו או אימון קשה במיוחד)
  • בדידות - צרת רבים, חצי נחמה
  • כלבים רודפים אחריך - אין צורך להוסיף
האתגר קוראים יקרים, הוא להוסיף שלבים לסולם - איזה עוד דברים יוסיפו לדרגת הקושי של הריצה, ובהתאם לכך יוסיפו לתהליך בניית אופיו של הרץ. כמו כן יתקבלו בברכה סולמות אופי בנושאים אחרים.
התורם המצטיין יזכה באופי מחושל מתנת הנהלת הבלוג.
בהצלחה,

3 תגובות:

  1. טוף, שוב אני ראשון...
    בתור אחד שרץ בעיקר בערב, חושך אינו גורם מקשה עבורי, אבל בהחלט לרוץ באור זו חויה נעימה, בתנאי שלא חם.
    גורמי קושי נוספים, עבורי, הם:
    1) שעה קיצונית - כל דבר לפני 17:00 או אחרי 23:00
    2) טמפרטורה קיצונית - חום או קור
    3) בתנאי חום, יש הבדל משמעותי בין ריצה בשמש קופחת לריצה בצל
    4) ריצה יום לאחר יום - בפרט אם היום הקודם היה קשה
    5) עייפות
    6) מסלול לא מוכר

    השבמחק
  2. ריצת קצב אחרי שהילד שלך הרג אותך כל הלילה בהחלטה שהלילה הוא לילה לבן

    השבמחק
  3. בוא נראה מה אפשר להוסיף מעבר לשישה של אורי (ארבעה בעצם: גם אני רצה בעיקר בחושך, וכלבים לא מפחידים אותי) ולשישה של ירון (ארבעה בעצם: אני עוד לא רצה כל יום, ומסלול לא מוכר דווקא עושה לי טוב, זה אפרופו לקפוץ למים, ירוני :-))
    1) פציעות. בעיקר כאלה שאפשר להתעלם מהן עד הקילומטר השלישי, וברור שאם נתעלם מהן, נשלם אח"כ בחודש השבתה;
    2) דיכאון. זה בניגוד לעצבים, שהדרך הכי טובה להוציא אותם היא בריצה עסיסית (אם לא הספקנו לבעוט באיזה קיר בדרך);
    3) חופשות. או יותר נכון, החזרה מהן, למסלול, אחרי יום עבודה, בפעם הראשונה;
    4) דייטים לוהטים. אימון או דייט? דייט או אימון? רק על זה אפשר לכתוב פוסט שלם (לא אתה, אורי, וגם לא אמיתי, כנראה...).
    זהו בינתיים. זה עתה חזרתי מחופשת-רביצה, ואני פצועה...טוב. נעצור פה. ברור לכולם שלא אצא לרוץ היום :)

    השבמחק