יום חמישי, 19 בנובמבר 2009

על חיים ומשחקים

רבים מכם בוודאי מכירים את דילמת האסיר (מי שלא, יוכל לקרוא עליה בלינק). הדילמה משמשת הרבה פעמים כדוגמא לסוג הבעיות שבהן עוסקים בתורת המשחקים. כפי שקראתם בוודאי, תורת המשחקים עוסקת במודלים מופשטים על מנת לנתח את האינטראקציה בין השחקנים במשחק. אני אנסה להגיד משהו על ההפשטה הזו, ועל איך ניתן, אם בכלל, לייצר מתודה שתאפשר ליישם את המודלים הללו בחיים האמיתיים.
תורת המשחקים מניחה שתי הנחות בסיסיות בבואה לנתח משחק. ההנחה הראשונה היא הנחת הרציונליות - זוהי ההנחה כי כל אחד מהמשתתפים במשחק שואף למקסם את הרווחים שלו במשחק ויודע כיצד לעשות זאת. ההנחה השנייה שמניחה תורת המשחקים (לפחות בדילמת האסיר), היא שהמחירים (או הרווחים) ידועים מראש.
שתי ההנחות הללו מתגלות כבעייתיות כאשר אנחנו מנסים ליישם את תורת המשחקים במציאות. ראשית, לא תמיד המשתתפים במשחק החיים יודעים מה עליהם לעשות על מנת למקסם את הרווחים שלהם. שנית, הרווח (או הנזק) שרלוונטי לביצוע החישובים הינו הרווח הנתפס על ידי המשתתף, ולא רווח אובייקטיבי כלשהו.
אולם שתי ה"בעיות" הללו לא הופכות את השימוש בתורת המשחקים לחסר תועלת. להיפך, הן הופכות את היישום במציאות למעניין. החיים מעניינים כי קשה לנו להעריך את הרווח הנתפס עבור השחקן האחר, והם מעניינים עוד יותר כי לא תמיד השחקן יודע כיצד למקסם את רווחיו (בתורת משחקימית - השחקן לא תמיד רציונאלי).
עכשיו תשאלו בוודאי, למה אני מספר לכם את כל זה. ובכן, תורת המשחקים היא כלי שימושי להבנה של אינטראקציות בין אנשים, וניתוח סיטואציות באמצעותה יכול לסייע לנו להבין טוב יותר את מצבנו. אני מספר לכם את זה, כי בעתיד אני מתכוון להשתמש בכלי הזה בפוסטים שאכתוב. אבל אסיים בדוגמא:
בדילמת האסיר שראינו למעלה, המצב האידיאלי עבור שני האסירים כקבוצה הוא ששניהם ישתקו, אולם האסטרטגיה השולטת עבור כל אחד מהם בנפרד היא להלשין על חברו. זו עובדה. הדרך לפתור את הדילמה הזו, היא לשנות את הרווח הנתפס עבור האסיר בכל אחד מהמצבים. דרך אחת לעשות זאת היא ע"י חינוך והטמעת הערך שהלשנה היא דבר רע.
המתודה ליישום של תורת המשחקים בחיים האמיתיים חייבת לכן להתייחס לערך הנתפס של כל אחת מהתוצאות כלפי כל אחד מהמשתתפים, כך שהשלב הראשון בנסיון לפענח סיטואציה כזו בחיים, חייב להיות נסיון להבין מה מרגיש (והשימוש במילה "מרגיש" אינו מקרי) כל אחד מהצדדים כלפי כל אחת מהתוצאות האפשריות.

2 תגובות:

  1. הי אורי
    עקבתי אחרי הלינק מארוחת הבקר ונהניתי לקרוא את הפוסטים שלך.
    יש עולם שלם שעוסק בסוציו-ביולוגיה שבו באמצעות ניתוחים של משחקים אפשר ללמוד כיצד מתפתחים ההרגליפ הלא רציונאלים, ממליץ במידה ולא קראת לקרא את מוצא המידות הטובות של רידלי כמובא לתחום.
    קיימת נקןדה עקרונית נוספת אשר יש לקחת בחשבון בישום של תורת המשחקים: אחד המהלכים היותר נבונים במשחק הוא לנסות לשנות את כלליו על מנת להטות אותו לטובתך - כפועל יוצא הניתוחים של תורת המשחקים מתאימים מאד לבעיות מאקרו - בהם אין לפרט יכולות לשנות את חוקי המשחק, אולם פחות מתאימים לבעיות פרטניות - כמו המקרה שלגלעד שליט
    בתודה
    משה(ל)

    השבמחק
  2. תודה משה(ל), ברוך הבא.
    הנושא מאוד מעניין אותי ואני שם את רידלי על הכוונת שלי. תודה על ההמלצה.
    הפוסט הזה הוא יותר פוסט פתיחה של הנושא, כיוון שיש לי עוד מה להגיד בנושא.

    השבמחק