השבוע של משפחת כהן מרחובות

שלשום הודיע נגיד בנק ישראל על העלאת הריבית במשק ברבע אחוז. לפני מספר שבועות, אמרתי שכנראה שהריבית תעלה בטווח הקרוב (ותהיה בטווח של 3-4 אחוז בטווח הבינוני ארוך). ההשפעה של העלאת הריבית על משפחת כהן מרחובות מסתכמת במעט יותר מ-100 שקל בחודש, לא נעים. בניגוד למה שניתן לחשוב, אני לא טוען לקריאת מחשבותיו של סטנלי פישר. אבל זאת הזדמנות להסביר למה חשבתי שכשסטנלי פישר אומר שהריבית לא תעלה בקרוב, הוא לא מתכוון לזה.
לסיבה קוראים ריבית ריאלית שלילית. כדי להבין מה זה אומר, נסביר בקצרה את המושג אינפלציה. זהו נתון שתפקידו לתאר את השינוי בערך הכסף לאורך זמן. ז"א שאם לפני שנה יכולתי לקנות במאה שקלים כמות מסוימת של מצרכים,והאינפלציה בשנה האחרונה הייתה של 10 אחוז, הרי שהשנה אצטרך 110 שקלים ע"מ לקנות את אותה כמות של מצרכים.
הריבית הריאלית באה לתאר איזו ריבית קיבלתי על כספי במונחים של כוח קנייה. החישוב שלה פשוט, מפחיתים מהריבית שקיבלתי על ההשקעה את האינפלציה. אם האינפלציה גבוהה יותר מהריבית שקיבלתי מהבנק, אזי הריבית הריאלית שלילית - למרות שיש לי יותר כסף, כוח הקנייה שלי ירד.
זהו המצב ששורר בישראל בשנה האחרונה. בעוד הריבית חסרת הסיכון שקיבלנו מהבנק הייתה בסביבות אחוז בודד, האינפלציה עלתה ב-2.9 אחוז. משמעות הדבר היא שאם הפקדת בבנק 100 שקלים לפני שנה, תקבל היום 101 שקלים, אולם ע"מ לקנות היום את מה שיכולת לקנות לפני שנה ב-100 שקלים, תזדקק ל-102.9 שקלים. במילים אחרות, ריאלית הפסדת 1.9 ש"ח.
כיוון שאף אחד לא רוצה להפסיד כסף, מה שעשו הישראלים היה אחד משני דברים - להשקיע את הכסף באפיקים בעלי סיכון גבוה יותר או פחות (מניות, אג"ח קונצרני, נדל"ן להשקעה), או לצרוך (מוצרים, נדל"ן למגורים). הצריכה המוגברת גרמה ל... נכון, התגברות האינפלציה. כיוון שהנגיד הוא מי שאמור להילחם באינפלציה, העלאת הריבית נהייתה מתבקשת.
מדיניות של ריבית נמוכה מאוד, כמו שהייתה פה בשנה האחרונה, נקראת מדיניות מוניטרית מרחיבה, כיוון שהיא מרחיבה את הפעילות הכלכלית ע"י הגברת הצריכה. זו מדיניות טובה למלחמה במיתון, אבל כמו כל תרופה חזקה, צריך להיזהר במינון.