הנה כמה דוגמאות מהזמן האחרון: בדוגמא הזו, מישהו החליט שהרעיון שטובים עשרה אשמים חופשיים מאדם חף מפשע שמורשע הוא פשוט שגוי. עוד סיפור באותו נושא הוא זה של עמיקם לוין ומלחמתו במשטרת ישראל.
נמשיך. מי שיזם לראשונה את החוק להכריז על כל מכשירי המדידה של המשטרה כמדוייקים הוא ח"כ מאיר שיטרית מקדימה - כן, ההוא מחוק המאגר הביומטרי. לא מזמן הוא אמר שהמאגר הביומטרי לא ייפרץ כי לאף אחד אין אינטרס לפרוץ אותו. ואז הגיע ח"כ כצל'ה, שחושב שאם ייקראו לו בשם חיבה כמו לילד קטן, אז לא נשים לב למה שהוא אומר. בדיון בוועדת החינוך של הכנסת בנושא תוכנית הטלוויזיה "ארץ נהדרת" הוא אמר: "אין לי ספק שיבוא יום ומדינת ישראל תנוהל על ידי הגורמים המשפטיים הנכונים, על ידי הממשלה הנכונה ובהחלטות רטרואקטיביות האנשים האלו יועמדו לדין על אנטישמיות". אחריו החרתה ח"כ תירוש מקדימה, (בעצם מהליכוד, לא בסוף זה נשאר קדימה... כרגע) שאמרה : "מיצגים כאלה מעוררים אצלי מחשבה אולי בכל צריך צנזורה כלשהי שתייצר קווים אדומים". כל זאת פחות מחודש אחרי ששר המשפטים שלנו מכריז שדין התורה הוא הדין הראוי למדינה ויש לפעול ע"מ לקדם התדיינות בבתי דין רבניים במקום בערכאות המשפטיות המקובלות.
אם לעשות צדק, הייתי צריך לנתח כל אירוע כזה, ולהסביר לכם מה מפריע לי. אבל זה היה לוקח המון זמן. הסיפור של עמיקם לוין מכעיס אותי כי כל מה שמבקשים ממשטרת ישראל זה לציית לחוק ולאמנות שהמדינה חתומה עליהם ולכייל את מכשירי המדידה שלה. היא מסרבת מתוך דווקאיות מרתיחה - אין לי דרך אחרת לראות את זה. עכשיו שיהיה ברור - משטרת ישראל פועלת במקרה הזה, שלא כחוק, נגד כל אחד מאזרחי המדינה - ואיש, למעט עמיקם לוין, אינו פוצה פה.
שאר המקרים קורים כולם בין מסדרונות הכנסת. למי שלא יודע, זהו הפרלמנט הנבחר של מדינת ישראל. מסתבר שאת הכנסת מאכלסים אנשים ששלטון החוק, וזכויות הייסוד של האזרחים במדינה לא ממש מעניינים אותם. יותר מזה, זכויות האזרח הם נטל עבור הח"כים שיטרית ותירוש. ואני לא מדבר על כצל'ה. כדאי שאני לא אדבר על כצל'ה. אבל הח"כים שיטרית ותירוש נבחרו מטעם קדימה, אתם מבינים? אנשים לא הצביעו למרצ כדי שלקדימה יהיו יותר מנדטים מלליכוד (כנראה שגם מצביעי מרצ הם לא משהו בלוגיקה), והם קיבלו ח"כים שרומסים את זכויותיהם ברגל גסה.
והארץ תשקוט 40 שנה. האמירות האלו, כולן מהזמן האחרון אומרות שבבית הנבחרים שלנו יושבים אנשים שמזלזלים בערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם ואף אחד לא פוצה פה.
הבעיה שלי, היא שאני לוקח את זה באופן אישי. כשמשטרת ישראל משתמשת במכשירים לא מכוילים להרשיע נהגים, אני מרגיש כאילו הם מנסים להאשים אותי על לא עוול בכפי (גילוי נאות: ב-16 שנות נהיגה קיבלתי דו"ח אחד, לא על עבירת מהירות, ואזהרה על ליקוי ברכב שבו נהגתי). כשבכנסת מנסים להגביל את חופש הביטוי, אני מרגיש כאילו משתיקים אותי. מה לעשות, אין לי ברירה - יש לי בן ואני חייב להגן על זכויותיו - אני חייב להפסיק לשתוק.
אם לעשות צדק, הייתי צריך לנתח כל אירוע כזה, ולהסביר לכם מה מפריע לי. אבל זה היה לוקח המון זמן. הסיפור של עמיקם לוין מכעיס אותי כי כל מה שמבקשים ממשטרת ישראל זה לציית לחוק ולאמנות שהמדינה חתומה עליהם ולכייל את מכשירי המדידה שלה. היא מסרבת מתוך דווקאיות מרתיחה - אין לי דרך אחרת לראות את זה. עכשיו שיהיה ברור - משטרת ישראל פועלת במקרה הזה, שלא כחוק, נגד כל אחד מאזרחי המדינה - ואיש, למעט עמיקם לוין, אינו פוצה פה.
שאר המקרים קורים כולם בין מסדרונות הכנסת. למי שלא יודע, זהו הפרלמנט הנבחר של מדינת ישראל. מסתבר שאת הכנסת מאכלסים אנשים ששלטון החוק, וזכויות הייסוד של האזרחים במדינה לא ממש מעניינים אותם. יותר מזה, זכויות האזרח הם נטל עבור הח"כים שיטרית ותירוש. ואני לא מדבר על כצל'ה. כדאי שאני לא אדבר על כצל'ה. אבל הח"כים שיטרית ותירוש נבחרו מטעם קדימה, אתם מבינים? אנשים לא הצביעו למרצ כדי שלקדימה יהיו יותר מנדטים מלליכוד (כנראה שגם מצביעי מרצ הם לא משהו בלוגיקה), והם קיבלו ח"כים שרומסים את זכויותיהם ברגל גסה.
והארץ תשקוט 40 שנה. האמירות האלו, כולן מהזמן האחרון אומרות שבבית הנבחרים שלנו יושבים אנשים שמזלזלים בערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם ואף אחד לא פוצה פה.
הבעיה שלי, היא שאני לוקח את זה באופן אישי. כשמשטרת ישראל משתמשת במכשירים לא מכוילים להרשיע נהגים, אני מרגיש כאילו הם מנסים להאשים אותי על לא עוול בכפי (גילוי נאות: ב-16 שנות נהיגה קיבלתי דו"ח אחד, לא על עבירת מהירות, ואזהרה על ליקוי ברכב שבו נהגתי). כשבכנסת מנסים להגביל את חופש הביטוי, אני מרגיש כאילו משתיקים אותי. מה לעשות, אין לי ברירה - יש לי בן ואני חייב להגן על זכויותיו - אני חייב להפסיק לשתוק.
רשומות
ומה עוזר לך לא לשתוק? איזו תוצאה זה משיג (חוץ מפריקת תסכולים)?
השבמחקאני שותק.
3 סיבות לא לשתוק:
השבמחקא. ע"ע מרטין נימלר
ב. יש לי בן. בעתיד אני מקווה שיהיו עוד כמה. הילדים שלי יתנהגו לפי הדוגמא שאני אתן להם, ואני לא רוצה שהם ישתקו.
ג. כי אני חושב שאפשר לשנות. המחאה נגד המאגר הביומטרי הביאה לשינוי בנוסח הוק - לא מספיק טוב, אבל טוב יותר מכלום. אני צריך לחשוב אם ואיך אני ממשיך עם השמעת קולי. הבלוג הזה הוא צעד ראשון. אני לא יודע כמה אנשים קוראים אותו, אבל יש לפחות שלושה.