על העילגות...

אתמול, בזמן טיול עם אשתי ועם הילד נתקלנו בשלט החוצות הבא: "נהג, ילדינו בחופשה. נהג בזהירות, שמור עלינו". בקרוב, אני מקווה לכתוב את דעתי על המאבק בתאונות הדרכים, אבל הפעם אני רוצה להתעכב על השפה. אני לא יודע מי כתב את המודעה הזו (כנראה שהעירייה) אבל... נו, באמת.
מה אתם ילדים בגן? צריך ללמד אתכם שלמשפט יש רק דובר אחד? זה נראה לכם הגיוני שתתחילו משפט כהורים מבוגרים, ותסיימו אותו כילדי בית ספר?
אני מניח שבבית הספר לפרסום של מכללת המועצה המקומית שלומי (ללא כוונת דעות קדומות), לימדו אתכם שמשפטים שנאמרים ע"י ילדים מעוררים אמפטיה. אולי זה נכון, אבל לא כשהמשפט התחיל כאילו מבוגר מדבר.
ונשאלת השאלה: אף אחד בעירייה לא עובר על השלטים האלה לפני שמפרסמים אותם?