השבוע היינו בחופשה. הילד ישן אצל הסבים שלו, ואנחנו נהנינו מכמה ימים של מנוחה. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו בצפון - לפחות פעם בשנה אנחנו מגיעים לאיזה נופש או לפחות סופ"ש. אנחנו די מחבבים את הצפון, כך שעל סמך אוסף התצפיות הללו מהשנים האחרונות, הגענו למסקנה אודות קיומו של פקטור הצפון בתחום המסעדות.
העניין הוא כזה: אתה נוסע לצפון. אתה רוצה לצאת לאכול במסעדה טובה. אתה מחפש באינטרנט/ שואל חברים/ מבקש המלצות. ואת מספרים לך על מסעדה במצפה חור, או בעין תקווה או משהו כזה. האוכל, כך אומרים, גורמה ממש - לא מהעולם הזה. אתה מתלהב, לא שוכח להזמין מקומות מראש, אחרי הכל הצפון לא כזה גדול ומקומות טובים נתפסים במהירות.
ואז מגיע ערב הארוחה. אתם מתלבשים יפה, נכנסים לאוטו ונוסעים בחושך. מחפשים את המקום, אחרי הכל, מצפה חור לא ממש גדול. אתם מגיעים ומארחת חיננית מקבלת את פניכם בסבר פנים יפות. מושיבה אתכם ומגישה את התפריט. אתם מסתכלים בתפריט ומבינים - המחירים הם אכן גורמה. לפעמים גם המנות נראות מעניינות. אתם חושבים לעצמכם: "החציל בלאדי הזה, בטח נקטף היום מהמשק של השכן בעין תקווה. ואת השומשום לטחינה טחנו פה בחצר עם אבן".
ואז מגיע האוכל. ובואו נגיד, האוכל טוב. הוא טוב, אבל הוא ממש לא מעיף אתכם לשמיים. פה מנה מפוספסת, ושם רוטב לא מאוזן. ובדרך כלל זה בסדר, אבל המחיר.
במחיר הזה במרכז, אתה נכנס למסעדת יוקרה. כזו שהשרות בה הוא ללא רבב והאוכל מדויק כאילו התאמנו עליו כמה פעמים לפני שהגישו לך. זה פקטור הצפון. המסעדות בצפון מקבלות פקטור בגלל שהן בצפון. הפקטור בא לידי ביטוי במחיר גבוה מדי, באוכל מוערך מדי, או בזה שכל הקינוחים הם ווריאציה על כנאפה. שלא תבינו אותי לא נכון, יש בצפון מסעדות שנותנות תמורה לכסף, השבוע אפילו אכלנו באחת - "פוקאצ'ה" במתחם אלונית ליד הפנייה לקיבוץ הגושרים, אבל נתקלנו כבר ביותר ממסעדה אחת שנהנות מפקטור הצפון. כנראה אנשים חושבים שאם הם נוסעים שעתיים בשביל אוכל, הוא חייב להיות מדהים.
העניין הוא כזה: אתה נוסע לצפון. אתה רוצה לצאת לאכול במסעדה טובה. אתה מחפש באינטרנט/ שואל חברים/ מבקש המלצות. ואת מספרים לך על מסעדה במצפה חור, או בעין תקווה או משהו כזה. האוכל, כך אומרים, גורמה ממש - לא מהעולם הזה. אתה מתלהב, לא שוכח להזמין מקומות מראש, אחרי הכל הצפון לא כזה גדול ומקומות טובים נתפסים במהירות.
ואז מגיע ערב הארוחה. אתם מתלבשים יפה, נכנסים לאוטו ונוסעים בחושך. מחפשים את המקום, אחרי הכל, מצפה חור לא ממש גדול. אתם מגיעים ומארחת חיננית מקבלת את פניכם בסבר פנים יפות. מושיבה אתכם ומגישה את התפריט. אתם מסתכלים בתפריט ומבינים - המחירים הם אכן גורמה. לפעמים גם המנות נראות מעניינות. אתם חושבים לעצמכם: "החציל בלאדי הזה, בטח נקטף היום מהמשק של השכן בעין תקווה. ואת השומשום לטחינה טחנו פה בחצר עם אבן".
ואז מגיע האוכל. ובואו נגיד, האוכל טוב. הוא טוב, אבל הוא ממש לא מעיף אתכם לשמיים. פה מנה מפוספסת, ושם רוטב לא מאוזן. ובדרך כלל זה בסדר, אבל המחיר.
במחיר הזה במרכז, אתה נכנס למסעדת יוקרה. כזו שהשרות בה הוא ללא רבב והאוכל מדויק כאילו התאמנו עליו כמה פעמים לפני שהגישו לך. זה פקטור הצפון. המסעדות בצפון מקבלות פקטור בגלל שהן בצפון. הפקטור בא לידי ביטוי במחיר גבוה מדי, באוכל מוערך מדי, או בזה שכל הקינוחים הם ווריאציה על כנאפה. שלא תבינו אותי לא נכון, יש בצפון מסעדות שנותנות תמורה לכסף, השבוע אפילו אכלנו באחת - "פוקאצ'ה" במתחם אלונית ליד הפנייה לקיבוץ הגושרים, אבל נתקלנו כבר ביותר ממסעדה אחת שנהנות מפקטור הצפון. כנראה אנשים חושבים שאם הם נוסעים שעתיים בשביל אוכל, הוא חייב להיות מדהים.
רשומות
מעניין. אכן, תופעה שגם אני נתקלתי בה.
השבמחקאגב, כשנופלים על מסעדה ממש שווה בצפון, אז היא גם מעולה וגם זולה יותר ביחס לאחותה התל-אביבית... (לימוזין לדוגמא)