למה אני שונא את ארגנטינה?

מונדיאל עכשיו. זה זמן קסם. בתור חולה כדורגל, יש לי חודש של כיף פעם בשנתיים - המונדיאל ואליפות אירופה. הולנד היא הנבחרת האהובה עליי, אבל אני אשקר אם אגיד שכך היה תמיד. ב-82' הייתי בן 7, ולא ידעתי מה הולך. ב-86' הולנד שוב לא הייתה במונדיאל, ומצאתי מחליפה בשם דנמרק. היה מאכזב לקרוא על החמישיה שהיא חטפה מספרד בשמינית. כשראיתי את הולנד ב-88' התאהבתי.
אבל דבר אחד אני זוכר עוד מ-82' - שאני שונא את ארגנטינה. אני חושב שקיבלתי את זה בעיקר מאחי, ואני חושב שעבורו זה התחיל בגמר של 78'. משחק הפתיחה במונדיאל בספרד הפגיש את בלגיה (סיפרתי לכם שסבא שלי נולד בבלגיה? המשפחה במקור מהולנד) וארגנטינה. זה נגמר 1:0 לבלגיה - איזה אושר. במשחק עם ברזיל זה קרה:

מאז אני שונא את מרדונה. נכון שהשנאה שלי לארגנטינה (נכון, רק בכדורגל - טיילתי שם עם אשתי וזו ארץ נפלאה) התחילה עוד לפני שהבנתי משהו מהחיים שלי, אבל נבחרת ארגנטינה עשתה הכל במשך שנים כדי להצדיק את מה שתמיד חשבתי עליה. במונדיאל שנערך בארגנטינה החונטה קנתה את המשחק עם פרו (במקום אחר קראתי ש-35 אלף טון חיטה ואשראי של 50 מיליון דולר גם עזרו). את מה שקרה ב-82' כבר ראיתם.
במקסיקו, ב-86' כולנו ראינו את זה:

אני לא אוסיף על האיש שקרא לעצמו אלוהים בזכות מעשה רמאות מגעיל.
ואז הגיע מונדיאל 90' באיטליה (שאולי היה המונדיאל המגעיל ביותר שאני זוכר). ובשמינית הגמר, ארגנטינה פוגשת את ברזיל. אחרי בונקר במשך שמונים דקות, ארגנטינה מבקיעה שער ניצחון במתפרצת, ועוברות להן עוד 14 שנים עד שאנחנו מגלים את האמת על מה שקרה במשחק הזה. נכון זה נשמע הזוי? אבל איזה אינטרס יש לקרלוס בילארדו, המאמן של ארגנטינה באותה תקופה להגיד משהו כזה?
במונדיאל בארה"ב מראדונה עושה את הקאמבק שלו אחרי פרשת הקוקאין, רק כדי לגלות שההשעיה שלו עברה אבל ההתמכרות לא. ד"א הוא השחקן האחרון שנתפס על שימוש בסמים בבדיקות שנערכו במונדיאלים. מאז, ארגנטינה לא עשתה יותר מדי במונדיאלים, חוץ מהפרובוקציה הזו על שחקן אנגלי צעיר ב-98':

השנה, חוץ ממתנה מהשופט בשמינית, ארגנטינה לא עשתה שום דבר לא הוגן (עדיין, אל תשכחו מי המאמן שלה), אבל אולי מישהו יסביר לי למה הטעויות של השופטים אף פעם לא הולכות לטובת הקבוצה שאני אוהד?